נחל קדומים על תורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 3

ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא וגו'. יש להבין דמהכתובים נראה דבלק ראה והעם נתיראו ובלק שלח לבלעם. ולהבין פשר דבר אפשר כי הנה ידעו כי ה' צוה אל תצר את מואב והנה ראו כן תמהו שנלחמו עם סיחון ועוג ולקחו ארצם והיה של מואב אשר בגזל בא ליד סיחון ארץ מואב. ובלק ראה והבין דהטעם הוא דעמון ומואב טהרו בסיחון. ולכך הוא לא נתירא. אך העם נתירא דסברו לפי דעתם דאינו טעם מספיק דעמון ומואב טהרו בסיחון דזה היה גזל בידו רק שנראה דהם בעילה כל דהו נתלים הגם שלא יהיה כדין. ועתה כי בלק אינו מואבי והוא מלך ימצאו עילה כי המלך הוא השליט על הארץ והם לוחמים עם בלק ולוקחים הארץ מידו מטעם שהמלך אינו מואבי ושרי ליקח את כל הארץ כי הוא המולך ושליט וז"ש ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא כלומר נתיראו מסיבת כי רב הוא בלק ואינו מואבי וז"ש עתה ילחכו וגו' ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא כלומר כל החששה והפחד מסיבת בלק שהיה מלך למואב ואינו מואבי. ובלק בראותו את העם יראים ונבוכים הוכרח לשלוח אל בלעם. א"נ אפשר דהם ידעו ענין אל תצר את מואב ונגלה להם הטעם שהוא מטעם פרידות טובות שיש בהם ועתה ראו מלחמת סיחון ועוג ודאי כי כן הוא דרך העולם דבמדינות קרובות נמצאים מעיירות אחרות כמה וכמה בני אדם לצורכי סחורותם וכ"כ הרב ידי משה סוף פרשת חקת ונהרגו כל המואביים הנמצאים בארץ סיחון ועוג וזה יראו להם מאד. ומוכרח שמשה רבינו ע"ה ידע היכן הם הפרידות ולזה הרגם להמואביים שבארץ סיחון ועוג. וז"ש וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא משה רבינו ע"ה ויודע היכן הם הפרידות ואותם משפחות ישמרם ואת היותר יחרימו וזה ראה בלק מה שעשו לאמורי ואגב הרגו כל המואביים הנמצאים שם: