אבן עזרא על יונה · פרק 1 · פסוק 2

קום, נינוה - בית מלכות אשור והיא היום חריבה. וחכמי ישראל בארץ יון אומרים: כי היא הנקראת אורטי"ה ואנכי לא ידעתי, ועתה לא ציוהו שיאמר: עוד ארבעים יום, רק כי עלתה רעתם לפני. והמפרש: כי פחד שיקרא נביא שקר בהנחם השם מהרעה לא דבר נכונה, כי זאת הטעם לא אמר לו רק בפעם השנית, כי שם כתוב: את הקריאה אשר אני דובר אליך והוא עוד מ' יום. ועוד: איך ימרה הנביא פי השם בעבור פחדו שיקראוהו אנשי נינוה נביא השקר, ומה יזיקהו זה, כי לא ידור עמהם?! ועוד: כי אנשי נינוה לא היו טפשים, כי למה שלח ה' נבואה עליהם רק שישובו אל השם, ואם לא ישובו תתקיים הגזירה עליהם ולולי שידעו זה האמת, שאם ישובו אל השם ינחם על הרעה והנה איך יקראוהו נביא השקר?! והנכון מה שאמרו קדמונינו ז"ל: כי חרה לו שימלטו בעבור ישראל. והנה מצאנו כתוב: היתה עיר גדולה לאלהים שהיו יראים השם מקדם. והמפרש: כי היתה עיר גדולה ויקרה בעיני השם להשחיתה, אין זה דרך הלשון, כי כתוב: תגדל נפשי בעיני השם ולא לשם, והנה כתוב לאלהים, וכתיב: כל הגוים כאין נגדו, ולא יחוש אם הם רבים, ופירוש לאלהים, כי היו יראים השם הימים הקדמונים, רק עתה בימי יונה החלו לעשות רע, ולולי זה שהיו בתחילה אנשי השם לא היה שולח נביאו אליהם. והנה ראינו ששב תשובה גמורה אין כמוה ולא תמצא כתוב ששברו מזבחות בעלים, או גדעו פסילים והנה מזה נלמוד שלא היו עכו"ם.