לא תקלל חרש. מפרש בגמ' דסנהדרין שהזהיר על הנכבדים דכתיב אלקי' לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור וחזר והזהיר על הפחותים דכתיב לא תקלל חרש ומהם אתה דן לכל אדם. והרמב"ן כתב על דרך הפשט הזהיר על קללת חרש כי אע"פ שלא ישמע ולא יתקצף בקללתו הזהירה התורה עליו ואין צריך לומר בשומעים שמתביישים. ועוד שהזהירה התורה בהווה שאדם מקלל החרש ומכשיל העור שלא יירא מהם ועל כן אמר ויראת מאלקיך שהוא רואה הנסתרות. והוסיף לאו אחר במושלים בנשיא ודיין כי דרך האנשים לקללם בחדרי משכבם כאשר בהשפטם יצא רשע. ובקללת הנשיא והדיין תקלות רבות כי המון העם בסכלותם ישנאו אותם ויתעוררו לקום עליהם והם במשפטם יעמידו ארץ:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 19 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e