הטור הארוך · בראשית · פרק 12 · פסוק 4

ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. כתב מנין שנותיו להודיע שעזב את אביו והלך כאשר צוהו השם. ובסדר עולם מפרש דשתי יציאות יצא וזו היא יציאה שניה שהרי בברית בין הבתרים היה בן שבעים שנה כדאמרינן בקרא ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ארבע מאות ושלשים שנה מתחיל למנות מברית בין הבתרים שלשים עד שנולד יצחק ות' משנולד עד שיצאו ישראל ממצרים ואז היה בארץ ישראל דכתיב לזרעך אתן את הארץ הזאת אלא יצא וחזר לחרן ועשה שם ה' שנים ויצא פעם שניה. ועוד שהרי כשכבש המלכים היה בן ע"ד שהרי כשנתיישבו הכרכים היה בן מ"ח שנה וישיבתם של כרכים ך"ו שנה כדכתיב שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר ושלש עשרה שנה מרדו ובשנת י"ד בא כדרלעומר הרי כ"ו שנה משנתיישבו ומ"ח היה לו כשנתיישבו הרי שהיה לו ע"ד בשעת המלחמה אלא וודאי שתי פעמים יצא. ומיהו קשה שהרי אומר בסדר עולם שהיה אותו ה' שנים בחרן א"כ בעת המלחמה היה בחרן וקשה דהא כתיב ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא יושב באלוני ממרא וי"ל דלעולם אברם בחרן היה והוא יושב באלוני ממרא אפליט קאי תדע דלמה לו להזכיר אחי אשכול וענר אלא כלומר אל תתמה על הטובה שעשה הפליט לאברהם שהגיד לו כי נשבה אחיו לפי שהיה במקום בעלי בריתו של אברהם היה ירא ממנו. אבל תימה דאיתא בסדר עולם שאותה שנה שכבש בה המלכים היא אותה שנה עצמה שיצא בה מחרן דמה נפשך אם ביציאה ראשונה לא היה כי אם בן ע' שנה בשניה היה בן ע"ה. ולמאי דפרישית לעיל דבברית בין הבתרים היה בן ע' שנה א"כ על כרחך אנו צריכין לומר דאין מוקדם ומאוחר בתורה שהרי נכתבה לאחר כבוש המלכים וקשה דהא בפ' ברית בין הבתרים כתיב אחר הדברים האלה ודרש במדרש שהיה דואג שמא נתמעטו זכיותיו על שאמר לו הקב"ה אל תירא אברם אנכי מגן לך וגו' א"כ משמע שהיה אחר כבוש המלכים וי"ל אחר הדברים האלה כתיב על הסדר עם כל הפרשה עד והאמין בה' ובפסוק שלאחריו מתחיל ברית בין הבתרים ואותה אינה על הסדר שהרי קדמה לכבוש המלכים: