כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום. כתב הרמב"ן הנכון לפרש שאינו מדבר על כל התורה שאם כן היה לו לומר כל המצות אלא על המצוה הנזכרת למעלה שהיא התשובה כי אעפ"י שאמר בלשון והשבות ושבת מצוה היא שמצוה אותנו שנשוב אל ה' אלהינו ומה שאמר בזה הלשון ולא אמר בלשון צווי רומז בהבטחה כי כן עתיד הדבר להיות כן. והטעם לומר אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות כל אשר אנכי מצוך היום כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב אליך מאוד וגו'. וזה טעם בפיך ובלבבך שיתודו את עונם בפיהם וישובו בלבבם ויקבלו היום התורה לדורות.
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 30 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e