ומל ה' אלהיך את לבבך. כי בא לטהר מסייעין לו ואחר שתשוב אליו בכל לבבך הוא יעזור אותך. וכתב הרמב"ן ונראה מן הכתובים ענין זה שאומר כי מן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע וכל זמן התורה כן כדי שיהיה להם זכות בבחירתם אבל בימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם בטבע ולא יתאוה הלב למה שאינו ראוי והיא המילה הנזכרת כאן כי החמדה והתאוה ערלה בלב ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון שהיה עושה מה שראוי לעשות ולא היה ברצונו דבר והפכו וזהו שאמרו חכמים והגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה שלא יהיה באדם חפץ אבל נעשה הכל בטבעו המעשה הראוי ולפי' אין בהם לא זכות ולא חובה כי הזכו' והחובה תלויין הכל בחפץ:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 30 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e