מהר ימהרנו לו לאשה. פי' הרמב"ן ישלח לה סבלונות כלי כסף וכלי זהב ובגדים לצרכי החופה והנישואין והוא מגזרת מהרה חושה לפי שהוא דבר הראשון הנמהר בנישואין כי החתן ממהר ומקדים לשלוח לפניו המנחה ההוא ואחרי כן עושה חופה. ואמר בלשון הזה ולא אמר שיקחנה לו לאשה כי אין מצוה עליו שישאנה אלא אם ירצה ואם לא ירצה לישאנה ישלח מוהר כי פסלה בעיני הבחורים ויצטרך אביה להרבות לה מתן והם לא יתנו לה לכך ראוי שיתן לה הוא. ואמרו רבותינו שמוהר המפתה קצוב חמשים כסף כמו האונס אין ביניהם אלא שהאונס לא יוכל לשלח' כל ימיו ומפתה תלוי גם בו אם ירצא לישא אותה והטעם לפי שדרך הבחורים לפתות בנות גדולים על כן לא יהא חוטא נשכר שישאנה בעל כרחה ומ"מ גם היא חטאת שנתפתית לו לכן לא החמירה עליו שישאנה בעל כרחו ודי לו בקנס הלכך כל אחד מהם מעכב אבל האונס דרך בני הגדולים לאנוס בנות הקטנים הלכך קנסו הכתוב להיות לו לאשה בעל כרחו אם תרצה ומ"מ היא ואביה יכולין לעכב שאינו נכון שישאנה בעל כורחם ויעשה עמם שתים רעות וגם לפעמים שתהי' נכבד' ממנו על כן משפט הישר שיהיו הנישואין בידם ולא בידו שלא יהיו בנות ישראל הפקר לבעלי זרוע. ודין שניהם אינו אלא בנערה ולא בבוגרות כדכתיב בהדיא באונס נערה והכא לא הוצרך נערה למעט בוגרות דפשיט' שהוא פטור שהרי אין קנסה לאביה אלא לעצמה והרי מדעתה עשה אבל באונס הוצרך למעט בוגרות שלא תאמר ישלם לה הקנס כיון שאנסה בעל כרחה אלא שגזירת הכתוב היא שפטור והטעם כי בעמדה על דעתה תשמור עצמה מן אונס:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 22 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e