מכשפה לא תחיה. בשאר חייבי מיתות כתיב מות יומת שאינו אלא מצות עשה להורגם ובכאן הזהירה תורה לא תחיה שהוא בלאו שלא נחיה אותה כלל והטעם שהיא טמאת השם רבת המהומה שהרשעים נפתים אחריה תמיד וכן החמיר במיתת המסית לומר לא תחמול ולא תכסה עליו וברוצח ולא תקחו כופר לנפש רוצח הכל לפי גודל החטא ולא פי' הכתוב מיתתה לומר שאם היא תעשה בכשפיה שלא יוכלו להמיתה ימיתוה בכל מיתה שיוכלו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 22 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e