ובכתה. כדי להסיר שמחתו בה. כתב הרמב"ן הטעם בפרשה הזו מפני שהיא מתגיירת בעל כרחה ויתכן שב"ד מטבילין אותה בעל כרחה ומפני שאינה מתיהדת כמשפט הרחיקה הכתוב כל הזמן הזה. ור' אברהם כתב כי נתנה לה התורה זמן כמשפט הבוכים על מת לכבוד אביה ואמה שמתו במלחמה. ויש אומר כי היא בוכה על אביה ואמה שלא התיהדו. והרמב"ם כתב במורה הנבוכים כי הבכי לחמלה עליה שתמצא מנוח כי יש לעצבים מנוחה והשקט בבכייתם ובזמן ההוא לא יכריחנ' להניח דעתה ולא יבעלנה. ולפי דעתי אין התנאי לחמול עליה אלא שיעקור שם ע"ז מפיה שאין הגון לשכב עם אנוסה ומתאבלת כמו שהזכירו חכמים בממזרים בני גרוש' הלב וכ"ש זאת הצועקת בלבה לאלהיה להצילה ולהשיבה אל עמה ואל אלהיה הילכך נתן לה זמן שתבכה ותתאבל כמשפט ולהשכיח ממנה צערה ותשוקתה והנה בזמן הזה לקחה עצה לנפשה על הגירות ונעקר מלבה קצת ע"ז ודבקה באיש הזה והורגלה בו ולכך אמר והבאתה אל תוך ביתך ולא בבית אחר וכן וישבה בביתך שתשב כל הזמן הזה בבית שהוא משתמש בו אולי תתרצה בו אבל אם רצתה להתגייר ברצון נפשה בב"ד מותרת לו מיד גם לאחיו ולאביו:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 21 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואחר כן תבא אליה ובעלתה. כתב הרמב"ן על דרך הפשט שאסור לבא עליה אלא אחר כל המעשים. ודורש בסיפרי ואחר כן תבא אליה ובעלתה אין לו בה אלא מצו' בעיל' לומר שאין קידושי כסף ושטר תופסין בה וגם הבעילה לא לשם קידושין היא גויה היא אלא שהתיר הכתוב בעילתה ומ"מ אחר כל המעשים הללו היא אשתו גמורה ואם זנתה תחתיו תידון בחנק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e