ושלחתה לנפשה. כתב הרמב"ן כיון שהכתוב אומר שישלחנה לנפשה ומזהיר שלא ימכרנה ולא יתעמר בה כשפחה אלמא שאינה צריכה גט שכל זמן שהיא עמו עשאה הכתוב כאשת איש וכאשר ישנא אותה ישלחנה כאנוסה. ויתכן כי פי' הכתוב שאם יבעלנה ויחפוץ בה תהיה לו לאשה אבל אם יבעלנה ולא תהיה עריבה עליו ישלחנה לנפשה והכל תלוי בבעילה הזאת כי אם אחרי בעילתה תעמוד עמו ימים ויבא עליה אם יחזור וישנאה כאיש אשר ישנא את אשתו שכבר נעשית אשתו יגרשנה בגט:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 21 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא תתעמר בה. כתב הרמב"ן כמו והתעמר בו ומכרו ועשאו אנקלוס לשון סחורה. ורבותי' עשו אותו לשון שימוש. והנראה בעיני שהוא כפשוטו שהיא לא תתאמר מלשון יתאמרו כל פועלי און ואל"ף עי"ן מתחלפים בהרבה מקומות ופירושו לשון רוממות וגדולה כמו את ד' האמרת כלו' לא תתרומם ותתגדל בה להיות אתה אדוניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e