ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. לפי הפשט אמר לשון יחיד ראה כי עם כל אחד ואחד מדבר. וי"מ ליהושע אמר ראה אנכי וגו' והזהירו לברך את ישראל כשיעברו את הירדן. וי"מ לפי שקללות וברכו' שבמשנה תורה כולם נאמרו בלשון יחיד. ד"א אמר לשון ראה כי המשליך גורל עם חבירו הוא מכסה הגורלות וגם החלקים שלא יברור חבירו חלק היפה אבל אתה ראה הגורלות וראה החלקים ובחרת בחיים וזהו אתה תומך גורלי שאתה תומך ידי ליתן אותה על הגורל הטוב לברור אותו: בברכה נאמר את הברכה לשון ריבוי כי לא נפל מכל דברו הטוב אבל בקללה לא נאמר את אלא והקללה. ובקללה נאמר אם לא תשמעו ובברכה נאמר אשר תשמעון ולא אמר בלשון ספק אלא ודאי תשמעון וגם אמר לשון אשר כענין שנאמר אשרי אדם שומע לי:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 11 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e