ונתתה את הברכה על הר גריזים. פרש"י כתרגומו ית מברכיא. וכתב הרמב"ן ואינו נכון כי עדיין לא ציוה במברכים אלא פירושו הנה אנכי נותן לפניכם היום דרך ברכה ודרך קללה כמו שמפרש אשר תשמעו וגומר ואם לא תשמעו וגו'. וצוה שיתנו הברכה על הר גריזים פי' שיברכו שם השומעים אל מצות ה' והקללה על הר עיבל שיקללו שם אשר לא ישמעו אל מצות ה' והיה איפשר שיתנו בכל השבטים הברכה ובכולם הקללה או שיאמרו הלויים הכל או שיהא איש אחד משמיע לכולם ואחר כך שב לבאר שם אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים ואלה יעמדו על הקללה ואמר וענו הלויים ופי' שם כל הענין כי בכאן מפני אזהרתו אשר אמר ראה אנכי וגו' הזכיר מקצת המצוה וחזר לבאר אותה במקומה:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 11 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e