ואיש כי ישכב את אשה. סמך זה לכלאים לפי ששכיבה זו דומה לכלאים חפשי עם השפחה:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 19 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיא שפחה נחרפת. פי' מיועדת וי"מ מזומנת וי"מ מלשון זבולן עם חרף נפשו פי' מסר נפשו כך שפחה נחרפת מסורה לאיש. והרמב"ן פי' מלשון כאשר הייתי בימי חרפי בימי נעורי שקורא לימי הנעורים ימי חורף שהם ראשית הימים כמו החורף שהוא ראשית השנה וימי הזקנה כנגד ימי הקיץ ופי' הכתוב שפחה נערה לאיש כי הפילגש שהיא משרתת את האיש נקראת נערה כי גם משרת האדם נקרא נערו והענין שאינה אשתו לגמרי אבל נתן לה קדושין והיא לו לנערה משמשת. ור' אברהם כתב שהוא מלשון חרפה בעבור היותה שפחה והיא בתולה ברשות אחר ואיננה מאורשה:
בקורת תהיה. פי' רש"י יש על ב"ד לבקר הדבר שלא לחייבה מיתה. וי"ל מפני שדומה לאשת איש אולי יטעו בה לחייבה מיתה לכך מזהיר הכתוב לבקר על הענין מלשון לא יבקר הכהן. וי"מ לשון בקר שמלקין אותה ברצועה של בקר. והרמב"ן פי' לשון הפקר כי בכל מקום במשנה הבקר במקום הפקר ופי' הפסוק אע"פ שהיא נחרפת לאיש לא תהיה לו לאשה כי בקרת תהיה לו כלומר מופקרת תחשב אצלו ולא יומתו כמשפט הנואף והנואפת כאשת איש. וי"מ כמו פילגש מלשון בנות מלכים בקרותיך. וכתב ר' אברהם שבקרותיך אינו לשון פילגש אלא לשון יקר פי' בנות מלכים היקרות יהיו לכם לשפחות:
כי לא חופשה. להיות לו לאשה גמורה אבל יביא עליה איל אשם בעבור שהיא נחרפת לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e