לא יצוק עליו שמן וגו'. שלא יהא קרבנה מהודר וכו'. וכתב הרמב"ן על דעת המפרשים כי מנחת קנאות הוא לומר בעבור שהיא מנחת עונש היא גרועה להיות שעורים ובלא שמן. ולפי דעתי כי מנחת קנאות חוזר על ראש הפסוק שאומר שיביא האיש הקרבן על אשתו פי' במקומה כי מנחת קנאות היא להזכיר עונה ואינו נכון שתביאנה היא משלה אבל הוא יקריב מנחה לשם שיקנא את קנאתו וינקום נקמתו ממנה. וטעם שעורים שתהיה שערת השם חמה יוצאה וסער מתחולל על ראש הרשעה יחול וכענין צליל שעורים שפתר אותו לסער ומהומה רבה וכן בכלי חרס סימן שתשבר ככלי יוצר וכן מן העפר כי עפר היא ואל עפר תשוב שם:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 5 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e