ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות. מפני המצוה שנצטוו כי כל אוכל מחמצת ומה שאומר כי גורשו ממצרים לאו למימר שאם נשארו שם היו מחמיצים אותו אלא טעם למה אפוהו בדרך כי גורשו ולא יכלו להתמהמה עד שיאפוהו ומשארותם צרורות בשמלותם ומהרו ואפוהו טרם יחמץ. אי נמי כפשטי' כי גורשו ממצרים הוא טעם למה אפוהו מצה ואילו נשארו שם היו מחמיצין אותו שבפסח מצרים לא נצטוו באכילת מצה אלא על לילה ראשונה:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 12 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e