קריאה במקור

הטור הארוך · בראשית · פרק 37 · פסוק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי בן זקונים הוא לו. פירש"י שנולד לו בעת זקנותו. והקשה הרמב"ן כך נולדו לו כלם לעת זקנותו והנה יששכר וזבולון אינם גדולים ממנו רק שנה אחת וגם בנימין קטן והנראה בעיני כי מנהג הזקנים שיקח אחד מבניו הקטנים להיות עמו לשרתו והוא נשען על ידו תמיד ונקרא בן זקונים בעבור היותו משרת זקוניו והנה לקח יעקב ליוסף לדבר הזה על כן לא הלך עם הצאן ברעותם במקום רחוק וכן יש לפרש דעת אונקלוס ארי בר חכים רוצה לומר שהי' בן דעת וחכם בעיני אביו על כן לקחו לו להשען שהרי בילד זקונים היה לו לומר ארי בר סבתון וכן מוכח לשון הפסוק שלא אמר בן זקונים אלא בן זקונים הוא לו שהיה כן בעיניו:
2
ועשה לו כתונת פסים. מכאן למדו שלא ישנה אדם לבן בין הבנים שהרי בשביל משקל ב' סלעים מילת נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ואע"פ שכבר נגזרה גזרה בין הבתרים מ"מ ע"י זה נתגלגל ועוד שהיה איפשר שישתעבדו לאומה אחרת שלא יכבידו עולם כל כך ועל ידי זה ירדו למצרים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e