ואת כל האדם אשר לקרח. פי' הרמב"ן הם עבדים ושפחות שהי' לו קנין כספו או אולי גם מישראל היו בביתו תושבים וגרים ונמשכו אחר עצתו ולקו עמו כי אין לפרש כל האדם אשר לקרח על בניו כי בניו הגדולים לא מתו ובנים קטנים לא היו לו שלא הזכיר בו הכתוב טף:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 16 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e