ויקח קרח. פי' הרמב"ן שלקח עצה בלבו לעשות מה שאמר אח"כ כי לשון לקיחה נופל על העצה ועל המחשבה כמו מה יקחך לבך מה מחשבה יקח לך לבך שתחשוב פלסתר לית דין ולית דיין וכן במחשבה טובה קחו מוסרי ואל כסף. ור' אברהם פי' ויקח קרח אנשים ואמר דרך קצרה. וי"מ ויקח קרח חוזר על דתן שלקח דתן ואבירם והוא"ו של ודתן היא יתירה כמו ואיה וענה ופי' ויקח לדתן ולאבירם. כתב ר' אברהם כי זה קרה במדבר סיני כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלויים שחשבו שמשה עשה כל זה מדעתו לתת גדולה לאחיו גם לבני קהת שהם קרובים אליו ולכל בני לוי שהם ממשפחתו והלויים קשרו עליו בעבור שהיו נתונים לאהרן ולבניו וקשר דתן ואבירם בעבור שהסיר הבכורה מראובן ונתנה ליוסף ואולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו גם קרח בכור היה ואלה נשיאי העדה היו בכורים ועל כן לקחו מחתות. וכתב הרמב"ן זה מדעתו של ר' אברהם שהוא אומר במקומות רבים אין מוקדם ומאוחר בתורה לרצונו ועל דעתי כל התורה כולה כסדר וכו' עד בהם או בכהנים:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 16 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e