צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו. פי עם מרורים כמו ראשו על כרעיו ועל קרבו ולא אמר עם לומר שאינו חובה שיהא כורכן בבת אחת ואוכלן ולימד הכתוב שאין חובה במרורי' אלא עם אכילת בשר אבל במצה חזר וצוה בערב תאכלו מצות אפי' בפני עצמו כדברי רבותינו. ויותר נכון לפרש כי ומצות נמשך למעלה ואכלו את הבשר צלי אש ומצות וחזר וצוה עם המרורים יאכלוהו לבשר הנזכר והנה ציוה באכילת הבשר ובאכילת המצות ולא ציוה באכילת המרורים רק שיאכל הבשר עמהם ובזמן שאין בשר אין מרורים מצוה וגם אין מעכבין את הבשר ואם אכל פסח בלא מרורים יצא ידי פסח כי המצוה בפסח כמו המצוה במצה כל אחד צואה בפני עצמו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 12 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e