הטור הארוך · שמות · פרק 12 · פסוק 6

בין הערבים. פירש"י שמששה שעות ולמעל' נקרא בין הערבים. והקשה ר' אברהם מנרות דכתי' בהו ובהעלו' אהרן את הנרות בין הערבים והיינו קרוב ללילה כדכתיב יערוך אותו מערב ועד בוקר. וכתב הרמב"ן הנכון בעיני כי הליל' נקרא ערב כדכתיב בערב תאכלו מצות והוא בליל' גם סוף היום נקרא ערב אפי' בעוד היום גדול כדכתיב ויבואו שני המלאכים סדומ' בערב וכתיב ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וגומר והנה ג' עתים הללו כוללים כל היום א"כ אחר הצהרים הוא ערב ומיד כעלו' השמש כל עת היותו במזרח נקר' בקר והוא ד' שעות ואח"כ נקרא צהרים כמו שנ' מהבקר ועד הצהרים והם ב' שעות והוא מלשון צהר תעשה לתיבה כענין צהר והזכירו בלשון רבים בעבור שהם ב' או מפני שיצהירו כל הצדדים כי בבקר האור במזרח ובערב הוא במערב ובאמצעית היום בגובה הרקיע מאיר לכל הצדדין וכשיעברו כל הצהרים ויסור השמש מזרוח בב' הצדדין נקרא ערבים מפני שיערוב השמש בשני הצדדין וזמן זה הוא כל עת זרוח השמש ברקיע אבל בשקיעת החמה והוא כמו שעה ורביע אינו נקרא בין הערבים והוא נקרא ערב ופי' בין הערבים אינו מבדיל בין ב' דברים אלא תוך הזמן בין הערבים כמו מבין השרפה שאמרה תורה שישחוט אותו תוך זמן משך זמן הערבים שהוא מו' שעות ולמעלה עד תחלת השקיעה וכן כתיב בארבעה עשר יום בין הערבים פסח לה' שהוא זמן השחיטה וכן בין הערבים תאכלו בשר פירושו בשעות הנזכרות כי היה להם באכילת בשר זמן גדול ויתכן שזה הוא הלשון כדברי רש"י שני ערבים ערב בוקר וערב יום כי כן אומר הפסוק מנחת הבוקר ויהי בבוקר כעלות המנחה ומנחת הערב שנא' ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ומנחה לשון מנוחת השמש והשקט אורו הגדול כדמתרגמינן למנח יומא וכן זמן הזה להדלקת הנרות ולקטורת שאינן כשרות בלילה אלא בזמן תמיד של בין הערבים. וזהו דעת אונקלוס שתרגם בין שמשיא שמש מזרח ושמש מערב. ונוכל לפרש שם תזבח את הפסח בערב בזמן הנזכר שנקרא ערב ויהי' כבוא השמש וגו' מחובר עם ובשלת ואכלת בשר אבל על דעתי (אין. כצ"ל) שם תזבח את הפסח על השחיטה כאלו אומר במקום אשר יבחר ה' אלהיך תעשה זבח הפסח בלילה כבא השמש וגומ' כדכתיב כי הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה ועל זה העשיי' אמר ובשלת ואכלת כי הפסח עצמו נקרא זבח שנאמר לא תשחט על חמץ דם זבחי. וכן נראה פי' הפסוק ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב הבשר אשר תעשה אותו זבח בערב ביום לא ילין עד בקר: