מולדת בית או מולדת חוץ. פירש"י בין שאומר לאביך קיים בין שאומר לאביך הוצא וגו'. וכתב הרמב"ן ועל דרך הפשט שמזהיר באחותו מאמו בין שנולדה מן הנשואין שהכניסה האיש לו לבית בין שנולדה דרך זנות שתפשה בחוץ ושכב עמה כי אע"פ ששתיהם בת אמו ולא בת אביו היה נראה שראוי לנהוג כבוד האחוה בנולדה מן הנשואין ולא בבאה מן הזנות ולכך צריך להזהיר על שתיהן ועל כן הזהיר באחותו מן האב עוד בפסוק אחר וכתב ערות בת אשת אביך מולדת אביך פי' אחותו בת אביו מן הנשואין והוצרך להזכיר זה בשביל שהזהיר על ערות אחותך בת אביך סתם ובבת אמו פירש מולדת בית בין מן הנשואין או מולדת חוץ בזנות והיה נראה דבת אב מן הזנות תהיה מותרת כי אולי לא תחוש התורה לשאר האיש הבא מן הזנות בעבור שאין הנולדים ידועים לו לכך חזר ואמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך ללמד דבת אביו הנזכרת תחלה אינה בת אשת אביו מן הנשואין ובעבור שבבני נח איסור באחוה מן האם ולא מן האב פי' כי בישראל כולן שוות. ובגמרא דיבמות דורש לרבות לאוין שאם בא על אחותו והיא בת אשת אביו ואינה אמו שחייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 18 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e