הטור הארוך · בראשית · פרק 23 · פסוק 2

ויבא אברהם. פירש"י שבא מבאר שבע. כתב הרמב"ן ואין רצונו לומר שהוא דר בבאר שבע ושרה בחברון דהיאך היו דרים בשני מקומות אלא שהלך שם לצרכיו ושמע שם במיתת שרה ובא לספוד אותה. וי"מ שנתיישב שם תחלה וקודם ששלח אחר שרה מתה בחברון. ובמדרש שבא מהר המוריה שבשעת העקידה מתה כדאיתא במדרש וכתב הרמב"ן שלפי הנראה מן הפסוקים שציווי העקידה היתה בבאר שבע ששם היה דר כדכתיב ויטע אשל בבאר שבע ועל כן עשה ג' ימים בדרך כי ארץ פלשתים רחוקה מירושלים שאלו היה בחברון אשר ביהודה קרובה היא לירושלים ובשובו מהעקידה הלך לבאר שבע מקום דירתו ואם כן לא נוכל לומר שבו בפעם מתה שרה כי איך יתכן שהוא דר בבאר שבע והיא בחברון אלא לאחר ימים רבים נסע מארץ פלשתים ובא לחברון ושם נפטרה הצדקת שהרי בבאר שבע ישב ימים רבים. אבל לפי המדרש שבשעת העקידה מתה צריכין אנו לומר שאברהם ושרה בשעת העקידה היו בחברון ושם נצטוה ומה שאומר ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום שלא רצה הקב"ה שיגלה לו המקום עד יום השלישי והלך סביבי ירושלים ולא נתגלה לו עד יום שלישי ואחר העקידה לא שב למקומו אלא הלך לבאר שבע לתת הודאה על ניסו ושם שמע במיתת שרה ובא וכן דעת כל המפרשים שהיה אברהם במקום אחר ובא. ולפי דעתי כי היה לשרה אוהל שעומדת בו היא ואמהותיה ומתה באוהל שלה ובא אברהם מאהלו לבכותה. או שיהיה פי' ויבא לומר שנתעורר בהספד הזה והתחיל לעשותו כי כל מתעורר במלאכה נקרא בא אליה כמו ששנינו בא לו לגרה בא לדופן השמאלית וגם כן בלשון הפסוק אם שכיר הוא בא בשכרו שבא למלאכה ההיא ועשה אותה ולא יתכן בעיני לומר שבא מעיר אחרת לחברון שאלו היה כן היה מזכיר אותו המקום והיה אומר וישמע אברהם ויבא ממקום פלוני:

לספוד לשרה ולבכותה. ולא אמר לקוברה כי עדיין לא היה לו מקו' לקוברה ולא היה יודע אם יקברנה עתה כי אולי לא יהיה לו מקום: