גר ותושב אנכי עמכם. פי' גר אני בארץ הזאת ואין לי מקום קבורה ואם אקבור בשדה של אחר יבא בעל השדה ויחרוש ויוציא העצמות. והרמב"ן פי' היה מנהג להיות קברות לכל בית אב לבדו וקבר אחד ידוע לגרים הבאים שם ועל כן אמר אני גר שבאתי מארץ אחרת ולא ירשתי קברות אבותי ובאתי להתיישב עמכם תנו לי אחוזת קבר כאחד מכם להיות לי לאחוזת עולם ואיני שואל מכם לא נחלת שדה ולא נחלת כרם והם חשבו שביקש מתנה בשביל שאמר תנו לי והם אמרו לו נשיא אלהים אתה בתוכינו תקח לך כל בית הקברות ויהי' לך לאחוזת עולם. וי"מ שאף הם לא אמרו ליתן לו קבר מיוחד לעצמו אלא אמרו במבחר קברנו באחד מקברנו קבור מתיך ועל כן חזר ואמר להם ואקברה מתי מלפני שיהיה לי אחוזת קבר לבדי. א"נ מלפני כי אם לא תשמעו לי ליתן לי מקום קבר אקברנו בארון בביתי. א"נ פי' מתי אשר לפני ואני צריך למהר ולקוברו:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 23 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e