צדקה ממני. פירש"י צדקה בדבריה ממני היא מעוברת. והרמב"ן אמר צדקה במעשיה יותר ממני כי היא הצדקת ואני החוטא שלא נתתיה לשלה בני כי שלה הוא היבם ואם לא יחפוץ לקחת יבמתו אביו הוא הגואל אחריו. וי"מ לכך אמר צדקה ממני כשנודע לו שהיתה תמר אותה שבא עליה ניכר למפרע שבתולה היתה כי ער ואונן שימשו שלא כדרכה ואי תקשה לך א"כ איך נתעברה מביאה ראשונה אלא ע"כ באצבע מיעכה וא"כ מנא ידע שהיתה בתולה וי"ל שיש הפרש בין מוכת עץ ובין דרוסת איש:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 38 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא יסף עוד לדעתה. איכא מ"ד לא פסק שהיתה מותרת לו כמו יבמה ליבם ולמ"ד שלא בא עוד עליה אע"פ שהיתה מותרת לו כיון שקיים מצות הקמת זרע לא רצה להיות עמה עוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e