הטור הארוך · שמות · פרק 20 · פסוק 13

לא תרצח. סדר אלו האזהרות זו אחר זו כך הם אמר הלא ציויתיך להודות שאני בורא הכל ולכבד האבות שהם משתתפים ביצירה א"כ השמר פן תחבל מעשה ידי ותשפוך דם האדם אשר בראתי לכבודי ולהודות לי בכל אלה ולא תנאף אשת רעך כי תחבול ענין כבוד האבות לכפור באמת ולהודות בשקר כי לא ידעו את אביהם ויתנו כבודם לאחר ואחר כן הזהיר לא תגנוב כי הוא ג"כ גרם לזה שבגונב נפשות איירי ואחר כך עדות השקר והחומד שלא יחמוד ולא יזיק לאחר לעולם והתחיל במעשה כגון גונב ואחר כך בפה ואחר כך בלב ואחר כך מבאר כל המשפטים כי המתחייב לחבירו באחד מן המשפטים אם לא יחמוד למה שאינו שלו ישלם מה שעליו. ואמר ר' אברהם כי הזכיר תחלה בית רעך כי המשכיל יקדים להיות לו בית ואחר כך יקח אשה להביאה אל ביתו ואחר כך יקח עבד ואמה ובמשנה תורה הזכיר אשה תחלה כי הבחורים יתאוו לישא אשה תחלה או שחמדת האשה האיסור הגדול שלהם. כתב הרמב"ן י' דברות ה' לכבוד הבורא ית' וה' לטובת האדם כי כבוד אביך כבוד האל כי לכבוד הבורא ציוה בכבוד האב המשתתף ביצירה ונשארו חמשה לאדם. והנה הזכיר בקצת הדברות גמולם ובקצתם לא הזכיר בדבור השני אמר אנכי ה' אלהיך אל קנא ובדיבור השלישי כי לא ינקה ובה' למען יאריכון ימיך ולא הזכיר באחרים לא עונש ולא שכר והטעם מפני שה' דברים אחרונים הם טובת האדם והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו אבל בע"ז צריך אזהרת עונש לחומר גדול שבה והוא לכבוד הבורא ית' ונראה כי אמר אל קנא על לא יהיה לך ועושה חסד על אנכי כי העונש יבא על מצות לא תעשה והשכר על מצות עשה ומה שלא כתב מיד שכרו בצדו מפני שקבלת עול מלכות שמים ואזהרת עבודת זולתו ענין אחד הוא על כן השלים הדבור ואחר כך הזהיר על שבועת שוא בעונש לא ינקה ולא הזכיר בשבת לא גמול שומר שבת ולא עונש מחללו מפני שהשבת בכלל השתים מצות הראשונות כי השומר השבת מעיד על מעשה בראשית ומודה במצות אנכי והמחללו מכחש במעשה בראשית ומודה בקדמות העולם להכחיש במצות אנכי והוא בכלל קנא ופוקד ובכלל ועושה חסד ובדבור הה' בדבור האב הזכיר שכר כי היא מצות עשה. והדברות ה' בלוח אחד וה' כנגדם בלוח השני אנכי בלוח הראשון וכנגדו בשני לא תרצח שהרוצח ממעט הדמות. לא יהיה בראשון כנגדו בשני לא תנאף שהזונה אחר ע"ז זונה אחר עריות כן דרך אשה מנאפת תחת אשה תקח את זרים. לא תשא בראשון כנגדו בשני לא תגנוב שהגונב סופו לשבע בשקר. זכור בראשון כנגדו בשני לא תענה שהמחלל את השבת מעיד עדות שקר בבוראו לומר שלא שבת במעשה בראשית. כבד בראשון כנגדו בשני לא תחמוד שהחומד סופו שמוליד בן שמקלה אותו ומכבד למי שאינו אביו אי נמי שהחומד מעלת אבותיו יקללם ויבזם: