ואת אלה תשקצו מן העוף. כ' הרמב"ן לא נאסרו אלא אלו הנזכרי' לבד ומיניהם במקום שנאמר בהם למינה למינהו. ורבותינו למדו סימנין בעוף והסימן הגדול בעופות היא הדריסה שכל העוף הדורס טמא כי התורה הרחיקתהו מפני שדמו מחומם לאכזריות ושחור וגס ומוליד המרירה השרופה השחרורית ונותן האכזריות בלב ואין בכל העולם עוף שידרוס מלבד הנזכרים בפרשה וכל עוף שידרוס בידוע שהוא מהם וכל שאינו דורס טהור שאין בכל האסורין שאינו דורס אלא הפרס ועזניה ואינו מצוי ביישוב אלא במדברות שוכן תדיר ואולי מפני ששוכן בחרבות דמו נשרף ורע כדורסים ואסרתו תורה עמהם והנה טעם איסור העופות מפני אכזריות תולדותם והבהמה יתכן שיהיה כן מפני שאין בבעלי הגרה והפרסה שסועה שהוא דורס והשאר כולם יטרופו ומה שהזכירו חכמים שכל חלב הטהור עומד וחלב הטמאים אינו נקפה ויתכן מזה שיזיקו באיברי הזרע ויהי' הזרע שמתאסף מן הלחה שבהם קרה ולחה לא תוליד כלל או לא תוליד בטוב מלבד שיש במותרין טובה ידועה בדרך הרפואות. וראיתי בקצת ספרי הנסיונות שחלב של חזיר אם יינק היונק ממנו יהיה הנער מצורע וזה הוא אות שיש בכולם סגולות רעות מאוד:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 11 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e