וממחרת והנותר ממנו יאכל. פירש"י וא"ו של והנותר יתירה היא. וכתב הרמב"ן ולפי דעתי ענין הכתוב בעבור שאמר וביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והי' במשמע שיהי' מצוה בשני ימים שיאכל מקצתו ביום ראשון ויניח מקצתו למחר לפיכך חזר לבאר והנותר במקרה יאכל במחרת הנזכר ולא שיהא מצוה לאוכלו בשני ימים:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 7 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e