כי תבאו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה. למדנו שאין העומר בא אל מהקציר שבאר ישראל והוא מבואר מצד הזמן שה הקציר הוא קציר שעורים כי קציר החטים לא יהיה בארץ ישראל בזה בזה הזמן:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן. למדנו מזה שזה העומר יחייב שיהיה ראשית לכל הנקצרים ולזה הוא מבואר שאסור לקצור מה שהוא ראוי להביא ממנו עומר קודם קצירת העומר אלא אם היה זה למצוה שנאמר ראשית קצירכם אל הכהן לא ראשית קציר מצוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819