רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 5 · פסוק 5

אנכי עומד בין יי' וביניכם בעת ההיא וגומ'. הנה זה היה בעת שאמרו לו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה כי יראתם מפני האש הנה מפני זה נתבאר בפרש' יתרו שיראו העם ועמדו מרחוק אחרי שמעם מפי הגבורה זה הקול הנפלא עשרת הדברים באמרו את הדברים דבר יי' אל כל קהלכם בהר מתוך האש בענן ובערפל:

ולא עליתם בהר. רוצה לומר כי אף על פי שלא עליתם בהר לא יה לכם רשות לעלות בו אף על פי כן יראתם והנה אמר זה להעיר שאם היו מסכימים לשמוע כל דברי הורה מפי השם יתעלה היו שומעים אותם כמו ששמעו עשרת הדברם כי לא עשה זה השם יתעלה ליראם ולבהלם לכוונה שיברחו מלשמוע והראיה כי משה היה בהר וישראל לא עלו בהר ולזה לא היה להם לירוא כל כך ולזה הוא מבואר שכבר היה לישראל להאמין שאר מצות התורה כמו האמנתם עשרת הדברים ששמעו אותם מפי הגבורה:

הנה כבר ביארנו כל זה ותועלותיו בפרשת יתרו ומשם ילקח הביאור בו זולתי מעט שבא בזה המקום והוא שכבר אמר פה שמור תמורת אמרו זכור בפרשת יתרו ולזה יהיה הרצון באמרו לקדשו שתקדשהו בדברים כדי שתשמור את השבת ולזה יחוייב שיהיה זה הקדוש סמוך לכניסתו כדי שיזכיר כי שבת הוא וישמור מעשות מלאכה בו ומזה המקום למדו רבותינו זכרונם לברכה שהנשים מחוייבות בקדוש היום כי הן מחוייבות בתכלית אשר בעבורו צותה התורה לקדשו בדברים והיא השמירה מעשות בו מלאכה:

ועוד נתחדש בו גם כן בפרשת יתרו נתן הסבה בענין מצוות השבת להזכיר לנו כי השם יתעלה חדש העולם בשבת ימים וביום השביעי שבת וינפש כי זאת פנה גדולה מפנות התורה רוצה לומר אמונת החדוש ואולם בזה המקום נתן הסבה במצות שבת לזכור המופתים שעשה לנו השם יתעלה בהוציאו אותנו מארץ מצרים כי אז היינו עבדים ולא היה לנו רשות לנוס מהעבודה הקשה אשר היה מעביד אותנו פרעה ועמו והנה אין זה סתירה בחק התורה וזה כי התורה תצוה מה שתצוה לתועלות רבים כאשר היה אפשר לה זה כמו העניין בטבע שישתמש לפעמי' במה שיעשהו לתועלת יותר מאחר כמו שנזכר בספ' בעלי חיי':