ולא תתאוה. הנה התאוה היא בלב לבד ולפי מה שביאר' בפר' יתרו מההדרגה באלו הדברות ראוי שתתברר שהתאוה מביאה לידי חמוד והנה ההבדל שיש בין החמוד ובין התאוה הוא כי התאוה הוא בלב לבד והחמוד הוא לקיחת דרך שיגיע לו הדבר שהיתה בו התאוה ויוציא זה לפועל כאלו תאמר שישתדל עם האיש ההוא בעל הבית שיוכרח למכור לו ביתו או שדהו או מה שהתאוה וזה יהיה אם בהבאתו לו אנשים יבקשו ממנו זה לא יוכל להשיב פניה' או במה שידמה לזה והראיה בזה שדבר החמוד דבר שיש בו מעשה מה שאמר ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני יי' אלהיך ואמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 5 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819