והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. מגיד שכל אלו הדברים הם סמוך לעת רצותם לערוך המלחמה ולזה אמר כי תכף שישלימו אלו הדברים ימנו שרי צבאות בראש העם להנהיגם בסדור הראוי לדבר המלחמה ולפי שהשתדלותם היה שלא יגרום איש מהאנשים אשר שם שימס לבב העם היו ממנים אנשי' אחרים גבורי כח ישמרו שלא ינוסו איש מהם כדי שלא ימס לבב העם כלבבו וראוי שתדע שאלו הדיינים ממה שאמר פה מי האיש אש בנה בית גו' אינו נוהג אלא במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה כלם יוצאים והראיה כי במלחמת הרשות מדבר מה שאמר אחר זה כי תקרב אל עיר להלחם וגו' שהיא מלחמת הרשות כמו שהתבאר שם והראיה עוד שבמלחמת מצוה כלם יוצאים מה שאמר משה לבני גד ולבני ראובן כי נשיהם וטפם ישארו בעריהם והם יעברו חלוצים עם אחיהם מגיד שלא נשאו שם מהם כי אם נשיהם וטפם ואולם מה שאמר תחלה שיאמר הכהן שמע ישראל הוא נוהג גם במלחמת מצוה שהרי מצאנו בתורה שהזהיר השם יתעלה פעמים רבות שלא ייראו מאותם הגוים ואל יערצו מפניהם אך לא היו אומרים מי האיש הירא כי כלנו חייבים להחרים הגוים ההם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 20 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819