רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 26 · פסוק 55

אך בגורל יחלק הארץ. להורות שהחלוקה ההיא גם כן תהיה ע"פ הגורל ואין טענת מנחלת כלב ויהושע שלא היו בגורל לפי שהם היו ע"פ יי' כמו שנזכר שם וענין הגורל אינו כי אם לבאר שזה המוגבל מהשם יתעלה כמו שאמר בחוק יוטל את הגורל ומיי' כל משפטו:

אך בגורל יחלק הארץ וגו'. למדנו מזה כי החלוקה שנתחלקה הארץ תחלה לשבטים היתה ע"פ הגורל וכן מצאנו בספר יהושע ויש לשאול איך יתכן שתהיה זאת החלוקה ע"פ הגורל והנה אין החלקים שוים ואם אמרנו שחלקוה תחלה לחלקים שוים ע"פ הגורל לדעת באי זה מקום שתהי' נחלת השבט וכאר ידעו באיזה מקום תהיה נחלת השבט הוסיפו עליהם אם היה רב מספרו או מעט ממנ' אם היה מעט הנה יתחייב מזה שיהיה אפשר שתסור מהשבט כל הנחלה לו בגורל והמשל שאם היה בא הגורל מיששכר ויהודה ודן וזבולון זה אצל זה הנה יכנס כל הגורל החמישי בנחלתן לפי שמספרן היה יותר משליש מספר כל ישראל יותר מחצית ששית שהוא חלק שבט אחד ולזה ידמה שהיה זה כשחקרו על פי הגורל בחלק מה מהארץ לאי זה שבט יהיה והמשיכו לו שם מהארץ לפי הראוי לו לפי פקודי השבט לצדדים אשר ידעום ע"פ הגורל ואחר זה הפילו גורל השני במה שנמשך לנחלת אותו המטה לדעת אי זה שבט ינחילנו והמשיכו לו ג"כ שם ע"פ הגורל הראוי לו לפי פקודי השבט ההוא ולזה אמר בספר יהושע ויהי הגורל הראשון ומה שאמר שם שיחלקו הארץ לשבע' חלקים לא היה שיפילו הגורל בין השבטים הנשארים בחלקי' ההם כי זה יהיה בלתי אפשר אם לא ידעו בתחלה למי יהיה כל חלק וחלק מהם בדרך שיחלקו זה לפי פקודי כל שבט אבל היה העניין להודיע כל חלקי הארץ ההיא כדי שיוכלו להשות החלוקה לפי פקודיהם על פי הגורל ולזה הביאו עמם זכרון הערים אשר בכל חלק וחלק ועמדו על יחסם ויחס קצתם אל קצת ואחר כך חלקוה בגורלות זה אחר זה באופן שזכרנו ולזה כתוב גם כן ויהי הגורל כך: