לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו וגו'. ירצה לפי מה שאחשוב שכאשר יחלקו בני השבט ביניהם נחלת שבט יותן ממנו לאיש ולאיש לפי פקודיו ואין הרצון שלא ינחלו עמהם הקטנים מכ' שנה שלא נמנו עמהם כי זה דבר בלתי ראוי אך תהיה הנחלה מגעת לאיש מחלק השבט לפי יחס פקודי ביתו לפקודי כל השבט ואחר זה תהיה זאת הנחלה מתחלקת בין כל בני הבית הקטנים מכ' שנה ואש מעשרי' שנה ומעלה כאלו היתה להם זאת הנחלה מאביהם ולזה אמרו רז"ל שהמתי' היו יורשים החיים בזאת הנחלה ולפי שאמר איש לפי פקודיו למדנו שהנקבות אינם נוחלות אבל ינחל האיש ולזה באו בנות צלפחד להתרעם על זה העניין לפני משה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 26 · פסוק 54
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819