רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 5

ושחט את בן הבקר לפני יי'. הנה השחיטה או הזביחה יורו לפי הוראת הנדר על חתיכה בצואר דרך הולכה והובאה לא בדרך הובאה כמו שיכו בגרון או במה שידמה לו ולא בדרך דרסה כי זה גם כן לא יכנס בגדר השחיטה אך ישים הסכין על הצואר ויחתוך לא שינקב ויכניס הסכין בצואר ויחתוך כי גם זה לא יקרא שחיטה וזה כלו מבואר מצד היראת הנדר. והוא בכלי שאין בו פגימה שאם היה בו פגימה כמו העניין במגרה לא יקרא זה שחיטה אבל נקב. וראוי שתהיה זאת החתיכה באופן שיתכן שתמות הבהמה בהזמן קצר אחר החתיכה והוא מה שמבואר לפי מה שהתבאר מן החוש ישלם בחתיכתו שני אלו הסימנין או רובם. ר"ל הקנה והוושט. ואולם בעוף ישלם זה לפי מה שהתבאר מן החוש בחתיכה סימן אחר או רובו. והיה זה כן מפני היותו חלוש ההיות ביחס אל הב"ח ההולך על ארבע כמו שבארנו בפרשת בראשית ולזה תמצא בדגים שהם יותר חלושים בחיות שבזולת שחיטה הותרו באכילה כי הם ימותו בזולת זה במעט זמן כשיוציאם מן המי'. וצריך שלא ישהא השוחט באמצע השחיטה כדי שלא תהיה נבלה קודם היותה שחוטה וראוי שלא יזבח לשם ע"ז כי הנזבח יאסר בזה וזה שורש כולל בכל שחיטה היתה לקדשים או לחולין ואולם בקדשים יחוייב עם זה שיהיו פני השוחט וראש הבהמה לפני יי' בשיהיו פניהם לצד המערב ששם קדש הקדשים שנאמר ושחט את בן הבקר לפני יי' הנה מפני שאמר ושחט ולא התנה שיהיה השוחט כהן כמו שהתנה אחר זה בהקרבת הדם ובזריקתו שיהיה נעשה על יד בני אהרן הכהנים הנה למדנו מזה שהשחיטה כשרה בזרים ומה שאמר בזאת השחיטה שתהיה לפני יי' כבר נתבאר אחר זה שהוא על ירך המזבח צפונה לפני יי' ר"ל בצפון העזרה אשר בה המזבח ולא יתכן שנאמר שכאשר היתה העולה מן הצאן תהיה השחיטה בצפון לא כאשר היתה מן הבקר שהרי כבר נאמר בפרשת צו במקום אשר תשחט את העולה תשחט החטאת למדנו מזה ששחיטת העולה בכללה היא במקום אחר בעזרה:

ואמרו לפני יי' ירצה בו שתהיה השחיטה לצד המערב ששם קדש הקדשים וזה יהיה כשיהיה ראש הבהמה ופני השוחט לצד המערב:

והקריבו בני אהרן הכהנים אל הדם. ר"ל בעת שהם כהנים וראוים לשרת וזה יהיה כשאינם חללים ובעלי מומין ושאר מה שידמה לזה ממה שפוס לאותם מהשירו' ושיהיו לבושים בגדי כהונה והיו עושים זה בכלי שרת כי כל זה מתנאי הכהן המשרת כמו שהתבאר במה שקדם ויתבאר במה שיבא והנה זאת ההקרבה היא הגשת הדם אל המזבח והיא כוללת עם זה קבלת הדם בכלי שרת כי לא מצאנו שיהיה כשר בזר זולת השחיטה ולזה לא נתר קבלת הדם כי אם בכהן וכבר ימצא מבואר בדברי הימים ויקבלו הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב. מצאנו בחטאת על קרנות המזבח וזה הלשון נכלל בכל המקומות שנזכר שם מעשה החטאת בבהמה. ובמעשה העולה כתוב בכל המקומות על המזבח סביב וכבר ידענו כי הקרנות היו בחלק העליון מהמזבח ולזה למדנו שזריקת דם העולה הוא בחצי התחתון מהמזבח וזריקת דם החטאת בחצי העליון כי גובה המזבח היה נחלק לשני חלקים כמו שכתוב בפרשת ויקחו לי תרומה והיתה הרשת עד חצי המזבח. ולפי שאמר סביב הנה הוא מבואר שזה ישלם בשתי זריקות בשתי צדי האלכסון ברוחב בדמיון חוט יחגור המזבח כי כל זריקה תכלול שני צדדין ואלו הזריקות היו בקרן צפונית מזרחית מערבית דרומית. לפי שבצפון היתה השחיטה ומשם ההתחלה ומפני זה היו שירי הדם נשפכין ביסוד דרומית כי שם היה כלה עניין הזריקה ולפי שהיה אז שם והיה המקום ההו' ראוי לשפוך שירי הדם הנה היה ראוי שלא יעתקו מהמקום ההוא לשפוך שירי הדם אל מקום אחר כמו שהתבאר בשרשים הכוללים וכבר ביארנו גם כן במה שקדם כי יסוד דרומית מערבית הוא היותר נבחר ובחרתהו התורה בהגשת המנחה וחטאת העוף ועולת העוף. ולפי שאמר את הדם למדנו שיהי הדבר הנזרק הוא הדם לא תמצית הדם ולא שיריו. ובאמרו אשר פתח אהל מועד למדנו שזאת הזריקה תהיה במזב העולה לא במזב הקטרת. והנה זאת הזריקה היה בכלי אשר בו הדם: