ואמלא אותו רוח אלהי'. כבר ביארנו בראשון מספר מ"י כי כל מה שנשיגהו מהחכמה הוא שופע לנו מהשם יתעלה וזה דבר העדיתנו עליו התורה בזה הפסוק ומזה המקו' יתבאר שמושכלות השכל המעשי הם גם כן שפועות לנו מהשם יתעלה ובמה שאמר וכלב כל חכם לב נתתי חכמה העדיתנו על ענין נפלא והוא שזה השפע השופע לנו מהשם ית' לא יגיע לנו אלא אם כן הכננו עצמנו לקבול השפע ההוא וזאת ההכנה תהיה במה שנשיגהו מהמוחשו' אשר הוא סבת קנותנו המושכלות אמרו ז"ל אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש לו חכמה שנאמר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וכן התבאר בספר המופת שכל למידה ולמוד תהיה בידיעה קודמת. והנה אצל זכירתו ענין עשיית המשכן וכליו בזה המקו' זכר אותה בהדרגה הראויה לפי המעשה ולזה הקדי' זכר עשיית אוהל מועד לעשיית הארון וזכר שתי המזבחו' זה אחר זה להיותם לכונה אחת באופן מה כמו שזכרנו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 31 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819