כי תחבוט זיתיך לא תפאר אחריך. ר"ל שמה שישכח מפארות הזית לחבוט ויתיחס אינו חוזר אחר זה כשזכר אותו לעיין בפארות לחבטם והנה אם היה קצת הזית שכוח נשער אם יש בו סאתים אינו שכחה כי כמו זה השעור אין מדרכו שישכח ואם היה שדה לאילן שיהיו בו אילנות רבות ושכח אילן מהם שלא חבט פירותיו הרי זו שכחה כיון שעבר ממנו אם לא היה אצלו מה שראוי שיביאהו לזכרו מצד עוצם המלאכה ואם שכח ג' אילנות במקום אחד אין זו שכחה כי כמו זה לא יורגל לשכחו בעת לקיטת הפירות מהאילנות וכן אם היה שם אילן אחד חשוב אשר לחשיבותו נקרא בשם מיוחד ושכחו כלו אינו שכחה כי חשיבותו יביאהו לזכרו ולזה אינו ראוי שישכח:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 24 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לגר ליתום ולאלמנה יהיה. כבר פירשנוהו במה שקדם ואולם מה שראוי להוסיף בו ביאור בזה המקום הוא שאם היה האילן גבוה שלא יוכלו העניים לעלות עליו אם לא בסכנה או יעלו שם קצתם זולת קצת ראוי לבעל הבית לעשות באופן שתהיה השכחה לגר ליתום ולאלמנה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819