כן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך וגו'. מגיד שאר נדחים הוצרך להזכיר שכן יהיה זה הדין בשמלה וכל אבידה שיורה צורת הנחתם שזהו היא אבידה ולא הונחה שם לדעת כמו שירה ענין היותם נדחים בשור ושה שהם אובדים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשר תאבד ממנו. לא שיאבדה לדעת וכן אם היתה במקום שאבודה ממנו ומכל אדם כמו שהיא נאבדת בזוטו של ים ובשלילותו של נהר שאין אני קורא בזה אשר תאבד ממנו כי לא ממנו לבד היא אובדת:
לא תוכל להתעלם. כבר בארנו מתי לא יחוייב להטפל בה ואינו קרוי התעלם וכבר נתבאר בפרשת ואלה המשפטים שזאת המצוה נוהגת גם באבידת רשעי ישראל ולפי שתזהיר על אביד' אחיו למדנו שאם מצא חמור והביאו בביתו עושה מלאכה ואוכל ואינו עומד בטל מפני השבת אבדה לבעלים וכן העניין במה שידמה לזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819