כי תבא אל הארץ. הנה הודיעה התורה העתיד להיות לישראל והוא שאחר ירושה וישיבה ישתדלו להשים עליהם מלך ככל הגוים וגו' שמלכם שופט אותם ולזה סמך משה זאת הפרשה לפרשת סנהדרי גדולה וכן היה העניין שהרי אמרו ישראל לשמואל שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. והיינו גם אנחנו וגו'. והוא מבואר שמזה העניין ימשך הפסד התורה בכללה כי התורה התחכמה אל שיהיו שם תמיד ראויי' להוראה לבאר משפטי התורה וחקיה ומצותיה בכללם והם יעמידו התורה וישמרוה מהפסד אך כשיהיה זה הענין מסור למלך לא ישאר שם מי שיעמיד התורה ולזה השגיחה התורה בזה האופן שהשגיחה בזקן ממרה והשתדלה שעם היות להם מלך ימשכו לדברי התור' לא לזולתם כמו שיתבאר מדברינו בבאור זאת הפרשה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 17 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819