קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וגו'. הזהיר מאכילת לחם מהתבוא' חדשה ולא קלי ולא כרמל והוא הגרש. ר"ל שנפרך בריחים של גרוסות קודם הקרבת העומר ולפי שבא זכר האזהרה אחר זכרונם למדנו שהם שלשה לאוין כי אמרו לא תאכלו שב לכל אחד מהם ביחוד לא למה שיכללם ולו היתה האזהרה ראשונה היינו אומרים שהכל לאו אחד אלא שזכרה התורה הפרטים מפני שלא נמצא שם אחד שיכללם וזהו אחד מהשרשים הכוללים ולפי שאמר עד עצם היום הזה למדנו שמתיר החדש אף על פי שלא הביאו מנחת העומר יותר החדש תכף ביום ההוא בעצמו ואם לא יביאו מנחת העומר לא יותר עד עבור י"ו בניסן שנאמר עד עצם היום הזה והוא מבואר שהיום הזה בכלל האסור שאם היה מותר החדש בהגיע יום הנפת העומר הנה יהיה החדש מותר קודם הנפת העומר וזה הפך מה שאמרה התורה ולפי שנא' שאיסור החדש נוהג בכל מושבות למדנו שאיסור החדש נוהג מן התורה בין בארץ בין בחוצה לארץ והוא מבואר מזה המקום שהעומר מתיר החרש בכללו אע"פ שלא נקצר אבל הוא מחובר בקרקע והוא מבואר שאין העומר מתיר עד שלא היה מחובר לקרקע בעת הנפת העומר וצמח אחר זה כי אינו מתיר הוא כי אם הנקצרים והעומדים ליקצר שהחלו בצמיחה אף על פי שלא נשלמה ולזה יתיר העומר קציר החטים להדיוט אף על פי שהוא נקצר זמן ארך אחר הנפת העומר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819