כי אם לשארו הקרוב אליו. רצה השם יתעלה שיתטמאו לשאר בשר כדי שיתאבלו עליהם באופן ראוי כי בזה תועלת כמו שביארנו בענין ספוד אברהם לשרה ובכותו עליה ולזה באה המצוה לכהנים שיתטמאו לקרוביהם כמו שיתבאר והנה זכר מאלו הקרובים אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו והתנה באחותו שתהיה בתולה שאם נבעלה באי זה אופן שיהיה אינו מטמא לה והנה התנה שתהיה קרובה אליו והיא אחותו מאביו לא אחותו מאמו כי אינה יורש' ולזה התנה במוחלט כי אם לשארו הקרוב אליו ומה יתבאר שאינו מטמא לאחיו מאמו ובכלל הנה כמו שבנו ובתו הם ראוים לירשו כן ראוי שיהיה בטמא לאחיו ולאחותו הראוין לירשו ומזה יתבאר מאמרו הקרובה אליו שאינו מטמא לאחיו מאמו ובכלל הנה כמו שבנו ובתו הם ראוים לירשו כן ראוי שיהיה נטמא לאחיו ולאחותו הראוין לירשו ומזה יתבאר מאמרו הקרובה אליו שאינו מטמא לאחותו הארוסה כי אינה קרובה אליו אבל היא קרובה לאישה להדבק בה ולהפרד מאחיה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819