שה תמים זכר בן שנה. למדנו מזה שאי אפשר בקרבן פסח שיהיה בעל מום כי התודה חייבה שיהיה תמים. וכבר יתבאר במה שיבא המומין הפוסלין בקדשים וכן למדנו מזה שאי אפשר בו שיהיה נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס כי אין אחד מאלו זכר באמתות אצל ידיעתנו והתורה צותה שיהיה זכר וכן למדנו מזה שאי אפש' בו שיהיה יותר מבן שנה והנה שיעור השנה התבאר שהוא לפעמים י"ב חדש ולפעמים י"ג חדש וראוי שתדע שהשה שהוא פחות משנה כשר לפסח ולזה תהיה הכונה במה שאמר' התורה בן שנה להוציא השה שהוא יותר מבן שנה לבד וזה כי בן הוא השה שהוא פחות מבן שנה וזה כי בן שנה יאמר בשני ענינים אם כאשר הוא בן שנה לא פחות ולא יותר אם כאשר אין לו יותר משנה אחת אבל הוא בשנתו הראשונה ואי אפשר שתהיה הכונה בזה שיהיה בן שנה בדקדוק כי לא יתכן שימצא בזה הרבוי שצריך להם ולזה תהיה הכונ' בו שיהיה בשנתו הראשון:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819