הוא אשר דבר יי' שבת שבתון שבת קודש ליי' מחר. ר"ל שהוא מחוייב שישבתו בו מכל מלאכה ואין ראוי להתעסק בו רק בעבודת השם יתעלה ולזה אפו ביום הששי מה שיצטרך לאפות לצורך השבת ובשלו הצורך לבשל והעודף הניחו למשמרת עד הבקר לאכלו בשבת והניחוהו עד הבקר ולא הבאיש ורמה לא היתה בו כי מאת השם נהיה שיניחו אותו למשמרת ולזה לא קרה בו מה שקרה במה שהותירו עד בקר בשאר ימי השבוע כי הוא הבאיש והיתה בו רמה ויתכן שהודיעו למשה שלא הבאיש ולא היתה בו רמה ואמר להם משה אז שיאכלוהו ביום שבת ולא יצאו ללקוט כי לא ימצאו וכל זה היה להוסיף להם האמנה בענין השבת:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819