כל אשר יגע בבשרה יקדש. לפי שזכר בשרה שיבלע ממנו דבר הנוגע בו למדנו שמצד הבליעה הקפידה התורה בזה ולזה לא ינהג זה בנגיעה שתהיה בעצמות החטאת וגידיו הקשים ומזה המקום יתבאר שלא יקדש להיותה כמוה רק שיהיה נבלע בו ממנה דבר והטעם כי דבר הבלוע הוא קדש קדשים ולזה ינהג זה הדין בדבר שהוא בלוע בו וזה מבואר שזה ראוי שינהג בכל הקדשים רצוני' לומר שאם נבלע מהם דבר יהיה עליו חומר מה שהוא נבלע בו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה. מפני שאמר מדמה אשר יזה עליה למדנו שזה יהיה קודש ההזאה ובדם הראוי להזאה והוא הדם שיקבלו בכלי שרת ויש בו שיעור הזאה ובמה שידמה לו שיהיה אפשר שיבלע בו הדם בו ממה שראוי לקבל טומאה כמו שק ועור הרך:
תכבס במקום קדוש. רוצה לומ' שיהיו מכבסין אותה בעזרה באופן שלם כדי שייוסר ממנה הדם הנבלע בה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819