הכהן המחטא אותה יאכלנה. ראוי שתדע שאין הכונה בזה שלא יאכל ממנה כי אם הכהן המקריב אותה כי כבר אמרה בפרשת אמור אל הכהנים בבעל מום לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל שהוא מבואר שהוא אינו ראוי להקריב ועוד שכבר אמר בזה המקום חלק כחלק יאכלו שירה כי הכהנים חולקים ביניהם מה שיזכו בו מהמתנות רוצה לומר אנשי בית אב של אותו היום ועוד שאם היה כן לא יתכן שתצוה התורה שלא יותירו ממנה. כי אי אפשר לפי הנהוג שיאכל אדם אחד כל בשר בהמה אחת בסעודה אחת או בשתים ולזה תהיה הכונה בזה הכהן שראוי לעבודה להוציא את הטמא ולא להוציא בעל מום מפני מה שנזכר בפרשת אמור אל הכהנים כמו שזכרנו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במקום קדוש תאכל בחצר אוהל מועד. הוא לפנים מן הקלעים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819