כשכיר כתושב יהיה עמך. ר"ל שעניין עבודתו ממוצע בין עבודו' השכיר והתושב כי השכיר למעט זמן שכירתו לא יעבוד כי אם העבודה המיוחדת אשר שכרוהו לעשותה והתושב הוא הפך זה כי הוא מוכן לכל העבודות שירצה רבו והעבד העברי ממוצע בין שתי אלו העבדיות כי הוא לא ייוחד לעבודה מיוחדת כמו העניין בשכיר ולא לכל העבודות כמו הענין בתושב והוא מבואר שהמוכר עצמו יש לו מכור עצמו משש שנים לא נאמר שש שנים אלו בעבד עברי שמכרוהו ב"ד כמו שנתבאר בפרשת ואלה המשפטים ומה שאמר עד שנת היובל יעבוד עמך לא יחויי' שלא יוכל למכור עצמו בפחות מה הזמן אבל התחייב ממנו שלא יוכל למכור עצמו ליותר מזה הזמן:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819