באש ישרף. מפני שלא ביאר זכר מקום אחר שריפתו הנה תהיה שריפתו במקום אכילתו אלא אם היה מקום אכילתו מכניס מחייב שלא נכנס הטומאה לשם כמו העניין בעזרה ולזה אם נטמא בעזרה בשר קדשי הקדשים שהוא נאכל שם ישרף ואם יצא חוץ לעזרה ונטמא שם ישרף במקומו כי לא נוכל להכניס הטמא בעזרה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 7 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והבשר כל טהור יאכל בשר. ר"ל כי כבר הורשה כל טהור לאכל בשר קדש מזבח השלמים אך אם יאכל ממנו הטמא יתחייב כרת והנה בארה התורה זה הדין בקדשים קלים וממנו יתבאר בקדשי קדשים מקל וחומר ואמרו וטמאתו עליו ירצה בו שיהיה טמא מצד עצמו כאלו תאמר שהיה זב ומצורע או בעל קרי ואמרו ונפש כי תגע בכל טמא הוא בטמאה שיהיה לאדם מצד המגע בדבר הטמא כאלו תאמר שנגע בטומאת אדם כמו זובו ושכבת זרעו או שנגע בזב ומצורע ונדה ושאר מה שידמה לזה או בבהמה טמאה היא הנבלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819