רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 22 · פסוק 11

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו. לפי שאמר בפרשת קדושים תהיו ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך למדנו שהעליה שהיא דרך לבישה נאסרה לבד אבל מציע הוא תחתיו בגדים של כלאים ולפי שאין דרך לבישה בגדי צמר ואניצי פשתן שאינו בגד למדנו שאין אסור ללבוש אותם יחד והנה בגד כלאים שעטנז הוא לפי מה שיורה עליו הגדר שיעשה בגד צמר ופשתים יחדיו ולפי שהבגד יהיה נעשה מאלו בזולת טויה כמו הלבדים שנקראים בגד הנה אם עשה לבדין מצמר ופשתן הרי הם כלאי בגדים וכן אם ערבם בטויה שהיה קצת נימי הטיווי צמר וקצתם פשתים וכן אם ערב אותם באריגה באופן שישותפו בה עשות הבגד מהם באחד מאלו השלשה אופנים הנה הוא נקרא בגד כלאי' שעטנז ולפי שאמר צמר ופשתי' יחדיו למדנו שאיך שיהיו יחדיו בבגד בדרך שיתכן בהם שיהיו חלק בגד הנה הבגד ההו' כלאי' ולזה אם חבר חוט אחד של צמר בבגד של פשתן באופן שיהיה חבור עמו רוצה לומ' שיתאחד עם הבגד הנה הבגד ההוא כלאים ראיה לדבר שהרי סמך לזה אמרו גדילים תעשה לך שכבר נתבאר שיושם בו פתיל תכלת שהוא של צמר כאלו באר שמפני המצוה הותר זה אך הוא כלאי' לולי המצוה ומזה יתבאר שאין כלאי בגדים נוהגים אלא בצמר ופשתים והנה לא יקרא צמר אלא הבא מן הצאן וידמה שכבר היו נוהגים לעשות זה כומרי עבודה זרה וזה יתבאר במעט עיון ממה שנזכר בזה בפרשת קדושים תהיו. ולפי שאמר צמר ופשתים יחדיו והנה הם יחדיו כשיתחברו להיות בגד אחד למדנו שאף על פי שלא יתחברו זה לזה הנה מפני שהבגד ההוא נכלל בו צמר ופשתים יחדיו הנה הוא אסור ללובשו מכאן שהלובש חלוק של צמר גמלין והיה בו חוט אחד של צמר רחלים בצד זה וחוט אחד פשתן בצד השני הנה הוא עובר משום כלאי' ואפילו השק והקופה מצטרפים את הכלאים רוצה לומר אם חבר קצת בגד צמר לצד אחד מבגד שק ובגד פשתן לצד השני הנה השק יצרפם להיות כלאים וכן הענין בחתיכת קופה כמו שאמרו בספרי ובתשיעי מכלאים אמרו מצטרפין לכלאים והכל עלה לענין אחד: