וסמך ידעו על ראש קרבנו. כבר בארנו זה במה שקדם. וראוי שיובן מזה שאין הסמיכה נוהגת אלא במה שאפשר שיאמר בו שהוא קרבן שלו ולזה לא תהיה הסמיכה בפסח ובכור ובמעשר ועוד שהם אינם באים על חטא כלל והסמיכה הוא בעבור החטא כמו שקדם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 3 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושחטו פתח אהל מועד. מגיד שהשחיטה כשרה בזר. ושחיטת השלמים כשרה בכל העזרה. כי על העזרה היתה נקראת פתח אוהל מועד ר"ל מבוא אהל מועד ולזה אם שחטה בעזרה אפילו אחורי ההיכל כשרה כי כל העזרה היא מבוא אוהל מועד ר"ל שממנה יבואו אל אוהל מועד. ואולם אם שחטה בגגו של היכל פסולה וכן אם שחטה בעזרה והיו דלתות ההיכל נעולות כי אז אין העזרה בעצמותה מבוא אבל מועד אם אל באמצעות פתיחת דלתות ההיכל וזה מבואר מאד:
וזרקו בני אהרן הכהנים. בעת שהם בכהונם להוציא החללים ומחוסרי בגדים ושאר מה שידמה לזה ויתבאר שמשחיטה ואילך מצות כהונה על האופן שהתבאר במה שקדם:
על המזבח סביב. ר"ל למטה מחוט הסקרא ושם היה נותן שתי מתנות שהן ארבע בשתי קרנות לאלכסון המזבח כמו שביארנו במה שקדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819