רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 10 · פסוק 1

ויקחו בני אהרן נדב ואביהו איש מחתתו ויתנו בהן אש. ר"ל להוליך אש אל מזבח הזהב ששם הקטרת קטרת סמים והנה לא ביאר באי זה מקום לקחו זה האש אבל התבאר אחר זה שלא לקחו אותו מהמקום הראוי לפי מצות השם יתעלה ולזה קרא זה האש אש זרה:

וישימו עליה קטרת. ר"ל אחר ששמו האש על המזבח הזהב:

ויקריבו לפני יי' אש זרה אשר לא צוה אותם. ידמה שלא לקחו זה האש מעל מזבח העולה כמשפט והיה מפני זה זרה או שלא לקחו מאש מערכת מזבח העולה המיוחדת להוליך למזבח הזהב להקטיר עליה קטרת הסמים אבל לקחו אש אם מהמערכה הגדולה אשר עליה יקטירום התמידין ויתר הקרבנות אם מאש המערכת קיום האש אשר שם כמו שהתבאר במה שקדם. והנה ענש אותם השם יתע' זה העונש הנפלא מפני הקלס בזאת העבודה הנכבדת בזה האופן כי לא יתכן שיעמדו על הכונה בה אם לא ידקדקו לעשות אותה באופן שצוה השם יתעלה ויהיה זה סבה אל שיבצר מזאת העבודה התועלת הנפלא המכון בה והוא הגעת השלמות האנושי בעיון לפי מה שאפשר וכל שכן כשיהיה זה המרי בעת הכנס בזאת העבודה כי זה בלי ספק היה סבה אל שלא ידקדקו הם והבאים אחריהם לעשות זאת העבודה לפי מה שצוה השם יתע' לולי ראותם העונש הנפלא כי זה יהיה סבה אל שלא יפילו הכהנים מנימוס מעשה הקרבנות דבר ליראתם משיגיע להם כמו זה העונש וזה יסבב שיעמדו על הכוונה אשר בעבורה נצטוו לעשותה בזה האופן ולזה היה הגעת זה הענש על נדב ואביהו ממה שישלי' כוונת השם יתע' בזאת העבודה והנה בא זה העונש להם על דרך המופת להשגחה על ישראל שלא יבצר מהם הטוב המכוון בקרבנות וכבר בארנו זה האופן מההשגחה ברביעי מספר מלחמות יי':