הוצא את המקלל מחוץ למחנה וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו ורגמו אותו כל העדה. למדנו שממתה מחוץ למחנה ולזה יחוייב שתהיה חוץ לב"ד ורחוק מהם עם שכזה תועלת שאם ימצא לו בין זה הזמן מי שידע לו זכות יחזירוהו והנה זאת הסמיכה היתה כאלו אמרו שהם נקיים מהחטא הזה בהמיתם אותו לפי שהוא היתה סבת מיתתו ולזה אומרי' לו בסמכם ידיהם על ראשו דמך בראך שאתה גרמת לך והנה העדים הם אשר תהיה ידם בו בראשונה להמיתו כמו שזכרנו במה שקדם ואמנם ורגמו אותו כל העדה שאם לא מת על ידי העדים כל העדה רוגמים אותו באבנים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 24 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819